- דין
- דַּיָּן, דַּיָּנָא,v. דַּיָּין.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
דין
Look at other dictionaries:
דין — 1 n. שופט, יושב בדין, מכריע; מורה הוראה, סגן הר 2 {{}}C 3 משפט, בירור טענות, בירור תביעות, צדק, משפט אמת; חוק, הלכה; סברה הגיוני … אוצר עברית
דין זר — משפט הנוהג בשטח גיאוגרפי אחר {{}} … אוצר עברית
דין אישי — משפט הנקבע על פי זהותו של בעל הדין {{}} … אוצר עברית
דין דתי — משפט דתי, הלכה דתית {{}} … אוצר עברית
דין המקום — משפט הנוהג בשטח גיאוגרפי מסוים {{}} … אוצר עברית
דין ודברים — מו מ, הידברות, טענות, חילופי דברים {{}} … אוצר עברית
דין וחשבון — הרצאת העובדות, דיווח רשמי, פירוט הדברים {{}} … אוצר עברית
דין וחשבון חודשי — סקירה המוגשת מדי חודש, סקירה העוסקת בפעילות חודשית {{}} … אוצר עברית
דין וחשבון חצי שנתי — סקירה המוגשת מדי שישה חודשים, סקירה העוסקת בפעילות במשך שישה חודשים {{}} … אוצר עברית
דין וחשבון כספי — סקירת הנתונים החשבונאיים, סקירת המצב הכלכלי {{}} … אוצר עברית
דין וחשבון כספי מקדים — סקירת הנתונים החשבונאיים לפני תום התקופה {{}} … אוצר עברית
